פסק-דין בתיק תא"ח 24113-04-11

1.    תביעה לפינוי מושכר שהגישה עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: עמידר) כנגד הנתבע, מר משה צורדאקר.

2.     המושכר הוא דירה בת שלושה חדרים ברח' הרב קוק 1 בכפר יונה (להלן: הדירה).

הדירה הושכרה להוריו המנוחים של הנתבע בשנת 1988. אביו ז"ל של הנתבע נפטר בשנת 2003, ואמו ז"ל נפטרה ביום 20.2.10.

עמידר טוענת שהנתבע מתגורר בדירה ללא זכות, לאחר שנדחתה בקשה להקנות לו זכויות חוזיות של "דייר ממשיך", מהטעם שלא התגורר בדירה ברציפות במשך מספר השנים שנדרשות על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח - 1998 (להלן: החוק).

מנגד טוען הנתבע כי הוא מתגורר בדירה ברציפות מאז שנת 2001 ולפיכך מקיים את התנאי של מגורים ברציפות בדירה כנדרש על פי ההגדרה של "דייר ממשיך" שבסעיף 1 לחוק.

הגדרת "דייר ממשיך", בקטעים שרלבנטיים לענייננו, היא:

 "בן זוג של זכאי שנפטר... לרבות.. ילדו... ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי...".

אין מחלוקת כי האם המנוחה היתה בגדר "זכאי" כמשמעותו בחוק.

סעיף 3 (א) לחוק, כפי שהיה טרם שתוקן בשנת 2009, העניק ל"דייר ממשיך" זכות להמשיך ולהתגורר בדירה עם קרוביו וביחד עם הוראות נוספות, קבע ש "יראו את הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין".

בשנת 2009 תוקן סעיף 3 לחוק באופן שגרע מזכות זו של ה"דייר הממשיך", אך בהוראת מעבר שבחוק המתקן (ובדומה, אף בחוק ההתייעלות הכלכלית [תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010], התשס"ט - 2009, כמצויין בסעיף 22.2 לסיכומי ב"כ עמידר) - נקבע כי ההוראות הקודמות של סעיף 3 לחוק ימשיכו לחול על מי שביום 1.8.09 התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית ברציפות, במשך ארבע שנים לפחות, עד מועד פטירתו, גם אם מועד זה חל לאחר 1.8.09. הוראה זו תיקרא להלן: הוראת המעבר.

ב"כ הנתבע טוען כי מכוח הוראת המעבר חל על הנתבע ההסדר שעל פי סעיף 3 לחוק, טרם תיקונו, היינו: כיוון שהנתבע התגורר עם אמו המנוחה בדירה, במשך ארבע שנים ברציפות, עד פטירתה, ואין לו דירה אחרת, התקיימו התנאים להיותו "דייר ממשיך", אשר על פי הוראת המעבר חל עליו סעיף 3 לחוק כפי שהיה טרם תיקונו, והפועל היוצא הוא שיש לדחות את תביעת הפינוי דנן.

3.   עמידר מסתמכת על דו"חות הביקור השנתיים (שמכונים "ביקורי מעגל") של רכזי השטח מטעמה, בשנים 2006 - 2009, שבהם דווח כי האם המנוחה מתגוררת בדירה לבדה.

      בהתאם לכך, לאחר פטירת האם מולא על ידי רכז השטח, מר דודו מויאל, טופס "בקשה להקניית זכויות חוזיות לדייר ממשיך" (נספח ב' לתצהירו של עד התובעת, מר אהרון מלול; להלן: טופס הבקשה).

      חלקו הראשון של טופס הבקשה מולא ביום 8.6.10. אין מחלוקת כי הנתבע סירב לחתום על חלק זה של טופס הבקשה, ועל כן טוען הוא כי בקשה זו לא הוגשה על ידו או מטעמו.

      את סירובו לחתום על טופס הבקשה נימק הנתבע בחשש פן אם יחתום עליו, יוציאו אותו מהדירה או יעלו את שכר הדירה (עדותו, בעמ' 26 לפר').

      בחלק השני של טופס הבקשה מצוי ריכוז של דו"חות ביקורי המעגל, הן לגבי הטוען לזכות של "דייר ממשיך" והן לגבי הדייר החוזי (במקרה דנן, האם המנוחה).

      לגבי הנתבע צויין כי על פי כל הדו"חות הללו הוא לא התגורר בדירה, בעוד שלגבי האם צויין כי התגוררה בדירה.

      בחלק השלישי של טופס הבקשה מצוייה החלטתה של הועדה המרחבית של עמידר, מיום 13.6.10, שלא הכירה בזכותו של הנתבע כדייר ממשיך.

      החלטתה של הועדה המרחבית הועברה אל הועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון.